דלג לתוכן

האדם הוא יצור חברתי, בעל זיקה חברתית. הוא נולד תלוי בהוריו וכל חייו חותר לתחושת שייכות. ילדים קטנים מאוד כבר לקראת גיל שנה, מגלים סקרנות רבה במה שמבוגרים עושים, ומתאמנים על כוחם בתרומה ומועילות בבית. ההורים לעומת זאת לעתים מתקשים להשאיר את הדרך לתרומה ומועילות פתוחה, מפני שהעבודה עם ילד קטן ארוכה ומלכלכת יותר מאשר לעשותה לבד. יחד עם זאת, זהו צורך מולד, וחינוך לתרומה ומועילות, וראיית הזולת מתחיל כבר בשנים הראשונות בחייו של אדם.

מדוע אמפתיה ואהבת הזולת קשורים בתרומה ומועילות?

כבר בשנות הילדות המוקדמות ילדים לומדים תקשורת. דרך התקשורת שלהם עם ההורים, דרך התקשורת בין ההורים לבין עצמם, ודרך התקשורת עם קבוצת השווים, הם מסיקים מסקנות על מערכות יחסים. הצורך להרגיש שייך, בעל ערך, הוא צורך כמו אוויר לנשימה, דרך תרומה ומועילות ילדים יכולים להרגיש משמעותיים וללמוד רבות על הכוחות הפועלים בתוכם. הם רוצים לתרום ולהועיל מתוך הבנה פנימית קדומה, שרק כך יוכלו להיות חלק מהקבוצה אליה הם משתייכים. תרומה ומועילות לשם התרומה והמועילות מתוך ראיית הצרכים של האחר, ורצון לכבדם.  כמו כן, כשהדרך לתרומה ומועילות פתוחה, ילדים נעשים רגישים לסביבתם, ומוצאים כי יש בכוחם להשפיע על זולתם רק מתוך הבנה של מצבים רגשיים וצרכים של האחר.

10 דרכים לעידוד ילדים להיות תורמים ומועילים

  1. כבר בגיל צעיר אפשר לתת לילדים תחומי אחריות, תחומים שאנו יכולים לסמוך עליהם. למשל להיות אחראים על השקיית עציצים, או על האכלת בעלי חיים האחריות על משהו כל כך חשוב- מלמדת אותם להכיר בצרכים של הבית ושל בעלי החיים, ולהיות ערים מתוך אחריות והבנה.בהתחלה כמובן שהם זקוקים לליווי והדרכה, וניתן לאט לאט להעביר אליהם את האחריות לחלוטין. המסר: אני סומכת עליך, ואתה יכול, בנוסף אם אתה לא תעשה זאת אף אחד לא יעשה זאת, אתה חשוב.
  2. הפסיקו לעשות במקומם דברים שהם יכולים לעשות בכוחות עצמם… גיל שנתיים שמתאפיין ברצון עז של הילד בנפרדות ועצמאות, הוא זמן מצוין לאפשר לו לעשות דברים באופן עצמאי. דווקא התחושה שהוא מוגבל היא זו המתסכלת, ויש לו מוטיבציה פנימית להצלחה. עודדו אותו על כל פעולה שמשקפת כוחות שקיימים אצלו.
  3. תנו לו לייעץ לכם, ועזרו לו להרגיש משפיע ומועיל. ילדים הם עם יצירתי, שופע ברעיונות נפלאים, ואנחנו המבוגרים צריכים רק לאפשר להם לתת לנו מעולמם. דרך התייעצות הילד לומד להבין את האחר, ולגלות כי הוא משפיע, לעתים ללא מלים על תהליכים חיצוניים בינו לבין האחר.
  4. הרכיבו משקפים הרואות רק את התרומה והמועילות של הילדים בבית, והשתדלו לקדיש לכך תשומת לב ופחות לרגעים בהם אינכם מרוצים. הילדים יהיו, היכן שהפוקוס שלכם יהיה.
  1. אמרו להם שאתם אוהבים אותם גם בלי קשר לתרומתם, ככה סתם בלי סיבה, תנו להם להרגיש שלאהבה שלכם אין תנאים. אם הם ירגישו שאתם מרוצים רק כשהם תורמים… הרי שירצו לרצות או שיגלו התנגדות.
  2. האמינו ביכולתם של הילדים לעשות דברים מורכבים, וצעדו איתם יד ביד בדרך לעצמאותם. כשהם זקוקים לעזרה עזרו להם, אך תנו להם תחושה שאת מרבית הדרך עשו בעצמם.
  3. הבדילו בין דרישה לבקשה. בקשה היא עניין עם סימן שאלה, המתחשב במוכנותו של הילד. לעומת זאת, דרישה היא דבר מחייב, הבא עם סימן קריאה, ומצריך אסרטיביות, ועקביות.
  4. הימנעו מפרסים או עונשים חיצוניים. פרס אינו הרווח לתרומה ומועילות כי היכולת של הילד לתרום לקבוצה שלו, היא הרווח האמיתי, והיא חשובה יותר מכל מדבקה או מתנה. עשייה לשם העשייה ולא לשם הפרס. ענישה מייצרת מאבקי כח סמויים וגלויים, וגורמת לילדים להיות עסוקים בחוויית השליטה במקום בחוויית התרומה. יש תחליפים טובים לענישה שאינם כרוכים בהפעלת כח והשפלה.
  5. היו מודל לאמפתיה ואהבת הזולת, זכרו שהילדים לומדים רבות ממה שהם רואים, הם מתבוננים בעשייה שלכם ולומדים ממנה רבות. שאלו את עצמכם שאלות: האם אני אמפתי בזוגיות? האם אני עושה עבור אחרים גם ללא תמורה? האם אני בעצמי מרגישה תורמת ומועילה? האם אני מהווה מודל של הקשבה?
  6. זכרו כי הזרעים שתזרעו בשנים הראשונות של ילדותם, אלו הם הפירות שהם יקצרו בבגרותם. היינו רוצים שכשהילדים שלנו יגדלו, הם יגדלו לעשייה מתוך מוטיבציה פנימית, וראייה חברתית. מכון אדלר הינו הארגון הגדול ביותר בישראל שעוסק הן בהכשרה והסמכה של אנשי מקצוע בתחום היחסים והן בהעסקתם בקהילה. המכון מוכר כמרכז ארצי של ידע, ניסיון ומקצועיות בטיפול בקשיים נורמטיביים של הפרט והמשפחה, כולל הדרכה, הנחייה, ייעוץ וטיפול, תוך התאמה לצרכים וגמישות מרבית.